סבתות למען הדמוקרטיה

 אחד ממאפייני המאבק למען הדמוקרטיה הוא מצב התדהמה: מאיפה נפלה עלינו ההפיכה השלטונית הזאת? מאיפה נחתו עלינו המגמות הפופליסטיות האלו? איך נהיה שאנחנו לא רואים עין בעין עם חלק כל כך גדול בעם?  כמו סתוונית היורה שפורחת עם בוא הגשם הראשון גם המאבק למען הדמוקרטיה הרים ראש רק אחרי שירד עליו גשם הפופוליזם. וטוב שהרים ראש. ראו כאן: לגיטימציה של מאבק-שחיתות שלטונית מול מגמות של פופוליזם סיכום עיקרי הדברים יום שני, כ״א בכסלו,7.12.2020,12:00-19:00, כנס אונליין   מתוך הדברים: פופוליזם=קיטוב פופוליזם הוא בראש ובראשונה:"אנחנו והם" כלומר "אנחנו מולם". פופוליזם הוא אנטי פלורליסטי מעצם היותו. פופוליסטים טוענים שהם מדברים בשם "העם האמיתי" כלומר הם מייצרים אנחנו והם ע"י העם נגד האליטות הפוליטיות או הכלכליות וכיוב'. הפופוליזם מזין קיטוב מסוג מאד מסוים: קיטוב רגשי. אם בעבר דיברו על קיטוב אידיאולוגי, כלומר חוסר הסכמה סביב עמדות מדיניות, עכשיו הקיטוב נע לקיטוב רגשי. רגשות שליליים ועוינות כלפי תומכי מפלגות אחרות. עד כדי נכונות להפלות תומכי מפלגות אחרות. יש פופוליסטים משמא...

אנחנו "הסבתות למען הדמוקרטיה", התארגנות של סבתות ישראליות  שלוקחות חלק פעיל במאבק למען הדמוקרטיה. החשיבות של השתתפות הסבתות למען הדמוקרטיה במאבק הוא להדגיש את גיוון הקולות ורוחב ההסכמה הציבורית בישראל במאבק למען הדמוקרטיה, ליברליזם, שיוויון ולמען דורות העתיד.  We are "Grandmothers for Democracy", an organization of Israeli grandmothers who take an active part in the struggle for democracy The importance of the participation of Grandmothers for Democracy in the struggle is to emphasize the diversity of voices and the breadth of public consent in Israel in the struggle for democracy, liberalism, equality and for future generations.

 ד״ר יופי תירוש, משפטנית מאוניברסיטת תל אביב: אנחנו בימים קשים וסוערים. לצד הדאגה מהקיטוב הגובר והעצב מהסערות שליוו יום נורא הוד וסמלי כמו יום הכיפורים, חשוב להבין כיצד מתקדמות ומתקדמים ביחד לקראת ימי סוכות המתקרבים והשאלות שעולות לגבי אירועים בהפרדה בין גברים לנשים, ואת זה אי אפשר לעשות בלי להיות נאמנים לעובדות. התאכזבתי לראות את פנייתו של שר הפנים משה ארבל לראשי הרשויות המקומיות באמירה שהוא מצפה מהן לנהוג לפי הנחיות היועמ״ש בנושא אירועים בהפרדה. אין לי ספק שכמשפטן, השר ארבל מודע לכך שהסיכום, שפורסם ב-2019, כבר לא תקף. מאז שנכתב (ונכתב בו במפורש שהוא זמני וניתן בחופזה) בית המשפט העליון פסק בהרחבה בשלושה פסקי דין תקדימיים, והבהיר שלפי המשפט הישראלי הפרדה היא הרבה יותר בעייתית מבחינה משפטית ממה שעולה מהמסמך של היועמ״ש מנדלבליט, ובשביל שהיא תהיה חוקית צריך לחצות הרבה משוכות. חבל שפוליטיקאי ערכי, ממלכתי ובונה בדרך כלל, כמו השר ארבל, וגם אדם שאני מרשה לעצמי להחשיב כידיד אישי, מעמיד את הרשויות בין הפטיש לסדן, במצב שבו יהיה עליהן לבחור בין חובתן לקיים את החוק לבין החשש שירגיזו את השר שבו...